האינטרנט- שיעור 6 - בבליוגרפיה

3 דקות קריאה

אינטרנט

יסודות האינטרנט

רשת האינטרנט זו רשת פיזית מסוימת, יש לה שרתים מסוימים, יש לה תשתית מסוימת, היא מתוחזקת ומשומרת. תשתית האינטרנט יושבת בארה"ב ולכן לא מרבים לדבר עליה. יש יצור פיזי שנקרא רשת האינטרנט. וכל מי שרוצה להתחבר לרשת האינטרנט יכול. (אין חובה להתחבר). נכון להיום מעל 2 מיליארד בני אדם מחוברים לאינטרנט.

איך בכלל התחיל הרשת אינטרנט? מי הקים את התשתית המרכזית?

צבא ארה"ב הקים את התשתית המרכזית . זאת אומרת שארה"ב שולטת באינטרנט בעולם. היום מתחילים לחשוב להקים רשת אינטרנט ע"י מדינות אחרות כדי לא להיות תלויים בארה"ב.

עד לא מזמן העולם שלנו מבחינה פוליטית נראה אחרת לגמרי מהעולם שאנו חיים בו היום. העולם התחלק לשני גושים- גוש קומוניסטי (רוסיה) וגוש קפיטליסטי (ארה"ב). אלו היום גושים נפרדים לגמרי. חיכו להתנקשות ביניהם , ולכן הם הכינו את עצמם לקרב המכריע (למלחמה הקרה). הם הכינו פצצות ועוד. (היום העולם מנסה לפרק את הנשק הזה, מכיוון שייצרו יותר מדי נשק). ואז בא ארה"ב וחשב מה יקרה עם המחשב ששולט בכל הרכוש של חיל האוויר בארה"ב ייפגע במהלך קרב אז כל חיל האוויר תקוע ואינו יודע מה קורה עם הרכוש שלו. אז החליטו לחבר בין מחשבים כך שיש לי גיבוי לנתונים. התחילו לחבר עוד ועוד מחשבים. וזה התרחב כבר למחוץ לצבא ארה"ב. ומחוץ לארה"ב בכלל. ואז התחיל להיות רשת. וכך נוצרה התשתית לרשת האינטרנט . ואז הקומוניסטים קרסו וארה"ב נשארו עם רשת. הרשת עברה לשימוש אזרחי עם השנים עד היום. אבל היא עדיין נשלטת ע"י ארה"ב.

כדי להתחבר לאינטרנט מהבית שלי, אני צריך ספק אינטרנט , ספק אינטרנט זה חברות בינלאומיות שמספקות את החיבור ברשת לאזרחים. הספק אינטרנט קיבל אישור מארה"ב להתחבר ולספק חיבור.

מדינת ישראל היא המדינה היחידה שכדי להתחבר לאינטרנט יש צורך בשניים- ספק אינטרנט וספק תשתית (שזה החווט), כיום זה או בזק או הוט. החוט לוקח אותי לספק האינטרנט ואז אני צרי לשלם גם לספק האינטרנט על החיבור עצמו. בעתיד יהיה צורך לפנות לגורם אחד (ולא לשני גורמים) ואז לשלם פחות.

המבואות הקרובים של רשת האינטרנט הם באירופה (אמסטרדם, לונדון, גרמניה, ועוד). כל מדינת ישראל מחוברת לרשת ע"י חוט אחד שנמצא באיטליה. בים עובר חוט אחד שאם מישהו יבוא ויחתוך אותו אז ישראל תהיה מחוץ לאינטרנט. החודש 2 גורמים (בזק בינלאומי ועוד יהודי מאנגליה ממשפחת זבלדוביץ) הודיעו שהם הולכים להוסיף חוטים, וזה חשוב למדינה בזמן חירום, וזה חשוב גם לעלות , כלומר זה יוזיל למדינה את העלות.

כל מי שהתחבר לרשת יכול גם להקים לעצמו אתר= site . אתר זה מאגר של מידע ששם בעל האתר. ואז כל אחד יכול להגיע לאתר שלו. בעל האתר מחליט מה הוא שם באתר, וכמה. כתוצאה מכך שמיליונים של אתרים קמים בעולם, אני יכול למצוא כל מידע אפשרי שמעניין אותי באתר. אחד היתרונות של האינטרנט זה שהוא מאפשר לי להשיג מידע רב. אבל הבעיה היא להביא לכך שלכל אתר תהיה כתובת שונה. לא יכול להיות שלשני אתרים בעולם יהיה את אותה כתובת לאתר. ולכן יש צורך למצוא שיטה שתבטיח שלאף אתר בעולם לא יהיה את אותה כתובת. לצורך העניין הזה יש ארגון אחד בעולם שקובע ומסדר את הנושא הזה. לארגון הזה קוראים ICANN זה ארגון בינלאומי שמושבו בארה"ב, לכאורה זה ארגון אמריקאי בניהול בינלאומי, מאחורי הקלעים הוא נשלט ע"י ממשלת ארה"ב. הICANN יש לו קובץ מאגר שנקרא WHOIS . במאגר זה רשום כל הכתובות של אתרי האינטרנט בעולם. רישום של כתובת האתר שלי ב WHOIS עולה כסף. איך זה מתבצע? ICANN מינו חברות מסחריות שמייצגות את הICANN ועושות את הרישום של הכתובות. אצל כל חברה הרישום עולה מחיר שונה. ICANN לא מתערבים בכמה יעלה הרישום אצל כל חברה. בן אדם בונה אתר ופונה לחברות המסחריות הללו כדי לרשום כתובת לאתר, כמובן בתשלום. ברגע שרשמת השם של האתר הוא לרשותך לשנה! כל שנה צריך לחדש את הרישום. אם לא חידשת מישהו אחר יכול לקחת לך את השם. יש אפשרות לשלם על כמה שנים מראש. אך תמיד יהיה צורך לחדש את הרישום בסיום התקופה שנקבעה.

DN = שם המתחם- DOMAIN NAME

לכל מתחם יש שם משלו. מתחם זה אתר.
ראשית יכולה להיום כל מה שאני רוצה (אם היא כבר לא נבחרה),
הסיומת היא רק מתוך רשימה שהICANN קבע אותה. הסיומות מתחלקות לשתי קטגוריות- לאומיות ובינלאומיות.
סיומות בינלאומיות-
אלה סיומות שכל אחד מכל מדינה יכול לרכוש אותה.

Org, com, net, biz, moby = היום יש קרוב ל22 סיומות בינלאומיות. הסיומת האחרונה שהוחלטה לפני שבועיים היא xxx (סיומת שנועדה לאתרים פורנוגרפים). ה ICANN כל הזמן מוציא סיומות חדשות. מדוע הICANN מוציא סיומות מכיוון שכל הזמן מספר האתרים גדל בעולם ולכן יש צורך להמשיך להוציא כל הזמן סיומת.

סיומות לאומיות-

הICANN קבע שלכל מדינה ולכל ישות מדינית (למשל- הרשות הפלסטינאית) הICANN קובע סיומת. ובכל מדינה הוקם גוף שמטפל בתחום רישום השמות. למשל בישראל זה "איגוד האינטרנט הישראלי" והוא אחראי על הרישום של השמות בארץ. סיומות לדוגמא- רוסיה RU, ארה"ב US , ישראל IL. ועוד רבים.

מסחר בשמות

הואיל ויש שמות שהם מבוקשים יותר אז יש תופעה של מסחר בשמות. קיים הבדל בין רישום של שם ומסחר של שם. רישום של שם נעשה דרך רשם מוסמך. (האתר הגדול ביותר לרישום שמות GODADDY. ). הרשמים האלה ירשמו לכם כל שם שאתם רוצים אם הוא פנוי כמובן. אבל זה לא אומר שזה חוקי מבחינת החוק. יש בעיה של זכויות יוצרים, למשל אתה לא יכול לפתוח אתר למסעדה שקוראים לה "מקדונלד" שהאיות קצת שונה. אבל אז אתה עלול למצוא את עצמך בבעיה רצינית מול "מקדונלד " המקורי. וכן הלאה.

זכותו של בעל אתר שרשם שם להעביר את השם לבעל אתר אחר. יש חברות באמצע שמתווכות בין מישהו שרוצה למכור את השם למי שחיפש את השם. בד"כ האתר לוקח על כל עסקה כזאת שנעשית אצלו 10% עמלה מהעסקה. היום המון אנשים רושמים אתר רק כדי להחזיק את השם ואז למכור אותו.

COM היא הסיומת הכי מבוקשת, 70% מהאתרים הם עם סיומת COM. 30% הם כל השאר.

אתר- SEDO.Com זה אתר שבו אנשים מוכרים שמות מתחם . מה הוא שם המתחם שנמכר הכי הרבה פעמים בהיסטוריה- SEX.COM. כל יום נרשמים הרבה מאוד שמות, יש אנשים שסוחרים בשמות. האתר SEDO.COM זה אתר שהתחיל כפרויקט גמר של סטודנטים מגרמניה והם החליטו לקחת את הרעיון הלאה. היום האתר הזה מגלגל מיליארדים.

דפים

כל אתר אינטרנט מורכב מדפים. לשיטה הזאת אנחנו קוראים HIPER TEXT . בין הדפים האלה יש היררכיה. יש את הדף הראשון שנקרא "דף הבית". וממנו יוצאים לשאר הדפים של האתר. ומתוך שאר הדפים ניתן לעבור לדפים אחרים. המעבר מדף לדף הוא ע"י LINK או בעברית "קישור". יש אתרים שיש בהם מעט דפים ויש אתרים שיש בהם הרבה דפים. כל מתחם (=אתר) זה בעצם אוסף של דפים שמחברים ביניהם לינקים \ קישורים. בעל האתר מחליט על מבנה האתר ועל הקישורים מדף לדף. (למשל גוגל הוא אתר עם אין סוף דפים). כלומר כל האינטרנט בנוי על דפים. ויש אינספור דפים באינטרנט. ומספרם הולך וגדל .

אך קיימת בעיה- אני צריך שמערכת האינטרנט תהיה מסוגלת למצוא כל דף באינטרנט, אז לא מספיק שיש לי כתובת לאתר (מתחם) יש צורך גם בכתובת לכל דף ודף באינטרנט.

איך אני יוצר שיטה שלכל דף באינטרנט יש כתובת שונה?? כל אתר יכול לתת איזה כתובת שהוא רוצה לדפים שלו אבל הם חייבים להתחיל בdomainname של האתר. כתובת של דף יכולה להגיע ל50 תווים- מאוד ארוכה. כך שלכל דף באינטרנט יש כתובת שונה .

למה קוראים לזה מתחם? כי הוא מרכז את כל הדפים שההתחלה שלהם היא אותו דבר. לכתובת של הדף קוראים URL.

קיימת אפשרות להיכנס לדף המתחם א' וללחוץ על קישור שיעביר אותך למתחם ב'. כלומר מעבר ממתחם למתחם ע"י קישור בדף.

7 היכולות העיקריות של האינטרנט:

אלו יכולות המותאמות לימינו אך יכול להיות שמספרם יגדל עם הזמן.

אחזור מידע- אחזור זה שליפת מידע בעברית פשוטה. באינטרנט יש כמויות אדירות של מידע. על כל דבר. מידע סודי או לא סודי. האינטרנט מאחזר מידע באמצעות מנגנון שנראה מנועי חיפוש = SEARCH ENGINE . מנוע חיפוש זאת מערכת משוכללת מאוד, שיזמים השקיעו כסף ופיתחו מנועי חיפוש. יש היום 3 מנועי חיפוש גדולים בעולם- גוגל, BING שמתוחזק ע"י מייקרוסופט, YAHOO המנוע השני בשימושו בעולם. YAHOO מחזיר יותר דפים מגוגל. לא כל הדפים נמצאים בכל מנועי החיפוש. והפרמטרים שבאמצעותם ממנוע החיפוש מסדר את התוצאות הם לא זהים. לכל מנוע חיפוש יש את הסדר שלה. והסדר הוא אינו מקרי. יש כמה דברים שקובעים את הסדר של התוצאות של החיפוש. אנו לא יודעים את כולם מכיוון שהם סודיים. גוגל מדרג את הדפים תוך שימוש ב200 פרמטרים. הפרמטרים האלה הם דינמים כלומר משתנים תמיד. ורובם סודיים. ולכל פרמטר יש משקל שונה. כך שלא מספיק שיש לדף באינטרנט פרמטר אחד כדי להיות במקומות הראשונים. בממוצע בכל אחד מימות השנה יש יותר משינוי אחד בפרמטרים של גוגל . אנו יודעים על הפרמטרים האלה ע"י ניסוי ותהייה. קיים מקצוע שנקרא SEO בו אנשים יושבים ומנסים להבין את הפרמטרים של גוגל ואז אנחנו נדאג לאתרים שלנו ע"י הבנה לפי מה הם מסדרים. בגלל שזה דינמי צריך מעקב צמוד ויומיומי. כסף אינו קובע את הדירוג של הדפים במנוע חיפוש.
המניות של חברת גוגל שווה 200 מיליארד דולר, יותר מחברת מטוסי "בוינג" . אז ממה גוגל מרוויחים אם כולנו משתמשים בגוגל בחינם? גוגל מרוויחה מפרסום. גוגל נותן לי תוצאות לחיפוש בצורה הכי אובייקטיבית, שום כסף לא ישנה את הדירוג. אך הוא מכניס פרסומות תוך כדי החיפוש. על הפרסומות יש כותרת "קישורים ממומנים" (חייבת להיות כותרת על פי החוק) . בד"כ 3 פרסומות מקסימום. אם אני לוחץ על פרסומת אני מגיע לדף URL באתר של המפרסם. כמובן שהפרסומות קשורות לנושא שחיפשתי. כל פעם שמישהו נכנס לפרסומת גוגל מרוויחה עליו. התוצאות של הדירוג הן אובייקטיביות כדי לגרום לאנשים לעשות חיפוש. לשיטה הזאת קוראים PPC= תשלום לפי קליק.
כמה המפרסם משלם לגוגל על קליק על הפרסומת שלו? בממוצע בין דולר ליורו. בערך 5 ₪.
המפרסם מסכם עם גוגל על מחיר לקליק, ועד מספר קליקים מסוים ואז הפרסומת יורדת.
אם המילה היא נפוצה כמו "מלון" גוגל מחליטה על מחיר מינימום למילה זו.
הסדר של התוצאות חיפוש תלוי בכמה המפרסם משלם על כל קליק לגוגל. מי שנותן יותר לקליק יהיה יותר למעלה בסדר של הפרסומות.
פרמטרים של דירוג במנועי החיפוש: הכוונה היא לאיך מנוע החיפוש מדרג את סדר התוצאות שלו. לא ניתן לדעת את כולם. את הפרמטרים אנחנו מחלקים ל3 דורות. ככל שעוברות השנים יש שינוי בתפיסה של הפרמטרים. המושג פה של דורות הוא מושג שונה. הפרמטרים מהדור השני לא החליפו את הדור השלישי אלא הוסף פרמטרים לדור השני. וכן הלאה.
לדור הראשון אנחנו קוראים ON-SITE = בתוך האתר. אלו פרמטרים שנלקחו מתוך האתר עצמו.
פרמטר 1- מספר הפעמים שהמילה שאני מחפש מופיע בדף.
פרמטר 2- מיקום המילה בדף. ככל שהמילה מופיע יותר למעלה בדף הדף יהיה בדירוג גבוה יותר.
פרמטר3- הדגשת מילים.
פרמטר 4- אם המילה מופיע בdomain name הדף ידורג גבוה.
פרמטר5 –אם מילת החיפוש מופיע בתגי העל = META TAG אז הדף הזה יהיה גבוה מאוד. עד היום זה אחד הפרמטרים הכי קובעים במנועי החיפוש. כאשר מישהו מכין דף אינטרנט לאתר שלו. זה שכותב את הדף צריך למלא כמה תגיות. אנו לא רואים את התגיות אך מנוע החיפוש כן רואה את התג.אחד מ"התגי על" הוא כותרת לדף. אם תג הכותרת מתאים למילת החיפוש שלי הוא יהיה מדורג למעלה. קיים עוד תג של מילות מפתח אשר נותן אינפורמציה למנוע חיפוש על המידע אשר הדף מכיל ולכן אם מילת החיפוש מתאימה למילת המפתח הדף ימוקם גבוה בעת החיפוש.
הדור השני- OFF-SITE
אך הדבר הזה יצר מצב מאוד בעייתי מכיוון שכל הפרמטרים הם מתוך האתר ולכן הם ניתנים בשליטתם של בעלי האתר. ואז התחילו לחשוב איך למצוא פרמטרים שלא יהיו מתוך האתר אך עדיין יצליחו לדרג את האתר. כאן נוצרה גוגל, גוגל באו עם גישה חדשה- לקחת נתונים מחוץ לאתר.
לדור הזה קוראים OFF-SITE . בוא נישען על הלינקים, הדבר המרכזי שלנו יהיה הלינקים שנכנסים לדף שלנו אך לא מתוך האתר עצמו (שאליו שייך הלינק) אלא מאתרים אחרים אשר מפנים את הגולשים שלהם לאתר אחר. לזה קוראים- "לינקים נכנסים". ההנחה היא שככל שיש לאתר לינקים נכנסים זה אומר שהוא אתר מבוקש.
פרמטר 1- כמות הלינקים שנכנסים לדף מאתרים אחרים. ככל שיש לי יותר לינקים אני מדורג גבוה יותר.
פרמטר 2- לא סופרים רק את הלינקים הנכנסים אלא עושים את הפרופורציה בין הלינקים הנכנסים ללינקים היוצאים. ככל שיש לאתר יותר לינקים נכנסים ופחות לינקים יוצאים ידרג אותו למעלה.
פרמטר 3- מי שולח אלי לינקים? = איכות הלינקים. גוגל קבע דירוג לכל אתר בעולם (ציון) וניתן לראות את הדירוג של האתרים באתר PR = דירוג של PAGE (זה אחד מהשותפים של גוגל שהמציא את הדרוג של גוגל) . הציון המרבי זה 10. ולכל אתר יש דירוג של גוגל. אין כמעט אתרים של דירוג 10. 8 זה דירוג מאוד גבוה. לYNET יש דירוג 7. וקשה מאוד לעלות מדירוג לדירוג. ואז לפי הדירוג הזה ניתן לדעת את המשקל של איכות הלינקים.
פרמטר 4- הרלוונטיות של הלינק שנכנס. כלומר בודקים איזה אתר שם את הלינק של הדף הזה באתר שלו ואם האתר הוא רלוונטי למילת החיפוש אז הדירוג עולה. מנועי החיפוש מחליט מה רלוונטי לפי "תגי העל" של מי ששלח לי לינק.
פרמטר 5- תוכן הלינק. אחד הפרמטרים עם משקל גדול. תוכן הלינק יכול לקבוע על הדירוג של האתר שלי.אם הוא תואם את המילת חיפוש.

דור שלישי-

פרמטר 1- שם את הדגש על איכות האתר שממנו באים הדפים. זאת אומרת אם אני מחפש מילת חיפוש סדר התוצאות יהיה לפי האיכות של האתר ממנו באים הדפים.
האיכות נקבעת לפי – מהירות טעינת האתר. העלייה של אתר היום נמדדת בשניות ספורות.
פרמטר 2- גיל האתר. אם האתר הוא וותיק (10-15 שנה) הוא מקבל ציון יותר גבוה. ומדורג יותר גבוה.
פרמטר 3- איכות התכנים. ככל שאיכות התכנים יותר גבוהה הוא ידורג למעלה. מנוע החיפוש יכול לדרג איכות לפי פרמטרים כמו שגיאות כתיב בדף, קיומן של מילים מסוימות (בד"כ מילים גסות) יורידו את הדף לדירוג נמוך.
פרמטר 4- איכות הקוד (קוד= תוכנה). כלומר המנוע חיפוש בודק את איכות התכנות של הדף. ככל שיש לי יותר שגיאות בבניה של הדפים אז איכות הדירוג של הדף הזה יורד.
פרמטר 5- מספר הקליקים שצריך לעבור מדף הבית עד הדף האחרון באתר. כמה שפחות קליקים בין דף הבית לדף האחרון באתר אז האתר נחשב ליותר טוב. הנחת היסוד היא שככל שצריך לעשות פחות קליקים כדי להגיע לדף המיועד יותר טוב.

RSS= שמו לב שלהרבה אנשים שמחפשים במנועי חיפוש יש חיפושים שחוזרים על עצמם. בעצם אפשר להקל על אחזור המידע במקרים הללו, RSS זאת תוכנה שאתרים מפתחים אותה והם שולחים למחשב האישי שלנו את התוכנה והתוכנה הזאת מאפשרת לאתר לשלוח לך מידע חדש מהאתר כל פעם בלי הצורך שלך לחפש את האתר כל פעם. הRSS זה מידע מאתר מסוים. הRSS אינו עולה כסף. RSS מופיע בכל אתר בד"כ למטה ובצבע אדום. הRSS בעצם מאפר קשר ישיר בין הלקוח לאתר או למידע שהלקוח מעוניין בו. היום נושא הRSS הולך ומתקדם ומשתכלל. ברוב המקרים הRSS מעביר לך את המידע לפי בקשתך כלומר כל שעה או כל יום או פעם בשבוע ולרוב מעביר דרך המייל לינק של האתר + תקציר של שורה או שתיים על הנושא המוצג בלינק.

למשל- אדם שעוקב אחר המניות שלו בחברה מסוימת יכול לקבל עדכונים על ערך המניה כל פעם שיש חידוש כך הוא מתעדכן אוטומטית בלי שהוא צריך כל פעם להיכנס ולחפש את המידע שוב ושוב. הלקוח יכול להגדיר במדויק את המידע שהוא רוצה מתוך האתר.

דואר אלקטרוני- EMAIL
E = זה קיצור של אלקטרוניק.
היתרונות באימייל-
ניתן לשלוח מייל בין אנשים.
ניתן לאכסן מיילים ולאחזר מיילים.
הגדולה היא שאני יכול לפנות בקליק אחד למיליון איש וזה לא לי עולה כסף.
ניתן לראות את המייל שלך מכל מקום וכל מחשב.
היתרון של האימייל הוא גם חסרונו מכיוון שקל מ אוד להשיג כתובות דוא"ל של אנשים אז נוצרה תופעה שנקראת "דואר זבל" SPAM . כלומר מייל שאתה מקבל אבל לא רצית לקבל אותו. היום הדואר זבל הוא בהיקף אדיר. ניתן להעריך את אומדן של בין 80 ל70 % של התעבורה של המיילים היא דואר זבל. יש מערכות סינון שתפקידם להוריד את כמויות הדואר זבל.
קיימות 3 רמות סינון :
מחשב אישי- במחשב האישי יש 4 רמות סינון ואני קובע איזה רמת סינון.
ספק האינטרנט- ספק האינטרנט מפעיל סינון. לספק האינטרנט יש אינטרס לא להעביר אליכם דואר זבל מכיוון שאם הוא מסנן אז יש פחות זבל ופחות זבל זה תשתית יותר קצרה ופחות מקום לאכסון זה נעשה ע"י תוכנה.
רשת האינטרנט – שרתי השורש של האינטרנט גם מפעילים תוכנות לנסות לעצור את הזבל. אלו ששולחים דואר זבל מנסים להתחכם לסינון ובכך לעבור אותו. לכן עדיין מגיע דואר זבל לאימייל.

השיטה הראשונה לפתור את בעיית דואר הזבל היא ע"י סינון כפי שאמרנו, והשיטה השנייה לפתור את הבעיה של דואר זבל היא ע"י חוקים. יש לנו חוק במדינה לגבי דואר זבל. החוק הזה אומר שאסור לחברות מסחריות לשלוח לך דואר ללא קבלת אישור. אם זה משהו אידיאולוגי אז ניתן לשלוח דואר זבל. החוק הזה מאפשר 2 סוגים של תביעות- תביעה ייצוגית שהיא מסובכת ומורכבת. אך קיימת גם תביעה של הפרט על עצמו. ובחוק הזה - אין צורך להוכיח שנגרם לי נזק. תביעה זו נעשית בבית משפט לתביעות קטנות ללא עורך דין. הבעיה היא שחלק גדול מהדואר זבל מגיע מחו"ל ואז אי אפשר לתבוע.

3.העברת קבצים-

ניתן לשלוח קובץ של מלל (WORD), ניתן לשלוח מצגת, ניתן לשלוח קובץ של גיליון אלקטרוני של אקסל.אני יכול לשלוח קובץ אשר מכיל בתוכו תוכנה להתקנה עם דף הוראות להתקנה. קובץ נוסף שניתן לשלוח זה קובץ עם קול (ברוב העולם המוסיקה היום נמכרת באינטרנט, זה עוד לא קורה בישראל). קובץ יכול להיות תמונה. וקובץ כמובן גם יכול להיות VIDEO. רוב תעבורת האינטרנט היום היא VIDEO. VIDEO זה קובץ מאוד כבד והוא יוצר הרבה תעבורה, סרט זה אוסף של תמונות וכל תמונה צריך לטהר את הנקודות שיוצרות אותה. ולכן הקבצים הללו הם כבדים ובגלל שהם כבדים ונעשה מהם יותר ויותר שימוש הוא יותר מ50% מתעבורת האינטרנט. האינטרנט הולך ונשלט ע"י ה VIDEO. למשל "יוטוב" הוא האתר הגדול ביותר של סרטונים. יוטוב נקנה ע"י גוגל. יוטוב זה אתר שמאפשר לצלם מה שאתה רוצה ולכתוב עליו תגיות ולשלוח ללא תשלום.( יוטוב מסנן פורנוגרפיה). שליחת הסרט יוצרת תנועה, כל אדם שצופה בסרט גם יוצר תנועה. כיום יוטוב היא זירה אינסופית. אין חברה מסחרית שמכבדת את עצמה שלא מעלה סרטונים ליוטוב.אחת הסיבות שאובאמה היום הוא האיש החשוב בעולם היא מכיוון שהוא העלה 1500 סרטונים ליוטוב.
נתונים על יוטוב:
כל דקה נוסף למאגר של יוטוב סרטים באורך של 40 שעות.
כל שעה נוספים למאגר סרטים של 2400 שעות.
יוטוב היום לבד יוצר יותר תנועה, בערך פי4 , מכל מה שרשת האינטרנט יוצרת.

4.שיחות מקוונות- שיחות ONLINE . כלומר טלפוניה אינטרנט. היום נעשה שימוש גובר והולך ב VOIP. לדוגמא SKIPE. הVOIP הכניס מהפכה בתחום התקשורת הבינלאומית. פעם שיחת טלפון לחול הייתה עולה המון, היום יותר זול לדבר לחו"ל מאשר בתוך הארץ. חלקם אפילו חינם מכיוון שהם נעשות בVOIP. היום יש יותר מכשירים פיזיים שמאפשרים שיחת VIDEO דרך הטלפון במחיר נמוך יחסית או בחינם.

5. תקשורת בין אישית- האינטרנט אחד היכולות היותר בולטות דווקא לאחרונה היא תקשורת בין אישית, הכוונה היא ליכולת של האינטרנט לעסוק אנשים סביב נושא או תחום או היכרות משותפת. האינטרנט יכול לרכז סביב נושא הרבה מאוד אנשים. 3 דוגמאות לתקשורת בין אישית –

קבוצת דיון- FORUM זה אתר או תת אתר שמרכז החלפת מידע בנושא מסו9ים. יש בעולם בסה"כ אינספור של פורומים בכל נושא שאתם מעלים על הדעת. לנושא הזה שנקרא פורום יש משמעות גדולה ודרמטית- למעשה חלק ניכר מהחלפת הידע המקצועי, הנדסי ואקדמי עבר להתנהל בפורומים. לדוגמא- כיום בהרבה מקרים כאשר מנתח יוצא מניתוח מסובך של עשר שעות הוא ישר מתיישב ליד המחשב ומדווח לפורום על איזה קשיים הוא נתקל או איזה חידושים יש לו. בארץ נושא הפורומים הוא לא מספיק בולט יחסית לשימוש בפורומים בעולם. זו הזדמנות שנפתחה היום בעולם שלא הייתה קיימת בעולם, אדם פשוט יכול להפוך להיות מומחה בנושא מסוים בעזרת הפורום. זו אחת הדרכים להתקדם היום. לפורום יש פוטנציאל כלכלי דרמטי שיכול להיות שווה הון עתק. למשל היכולת לפרסם מוצרים או שירותים לפורומים אשר מתאימים למוצר. למשל פורום לטיפוס הרים זה ממקום מתאים לפרסום ציוד לטיפוס הרים. הסיכוי להגיע לקהל יעד מתאים למוצר הוא מאוד גבוה בפורום זה.
בלוג- זה אתר או תת אתר אישי. מישהו קם בבוקר ומחליט שיהיה לו בלוג. הוא מקים אתר אישי ובו הוא כותב דברים אשר מעניינים אותו. כל אחד שרוצה יכול לכתוב בלוג. גם בנושא זה אנו לא בולטים בישראל. אין היום חבר פרלמנט באנגליה שאין לו בלוג. אין בן אדם משמעותי בעולם שאין לו בלוג. לאובמה יש בלוג. היום בלוגים מצליחים של אנשים אישים נמכרים לחברות גדולות במיליונים של דולר או חברות גדולות מפרסמות בבלוגים שונים את המוצרים שלהם . בלוג היום בעולם זה דמות מאוד חשובה, זה מקצוע עם שכר גבוה. אנשים היום פחות קוראים עיתונים או רואים טלוויזיה ויותר נכנסים לבלוגים.

רשתות חברתיות- זה חלק מהיכולת של האינטרנט סביב עניין משותף או היכרות. זה דפים ותת דפים שאוספים אנשים. למשל- פייס בוק. המטרה לאסוף אנשים תחת נושא משותף. המובילה היום היא – פייס בוק. יש לה 5\6 מליון חברים בפייס בוק.
6.הפיכת המחשב האישי למסוף אל מחשבים ארגוניים מרכזיים-
חוץ מהאינטרנט יש אינספור רשתות להמון ארגונים שונים. למשל - בבנק הפועלים יש רשת שהמחשבים המרכזיים של יושבים בלוד, שם מרכז אדיר שנקרא "מרכז קשב". הרשת הזאת היא לא אינטרנט- היא נקראת אינטראנט. אני נכנס לאתר של הבנק ודרכו אני נכנס לרשת אינטראנט של הבנק. האינטרנט זה רק השער של האינטראנט. כך החשבונות והפרטים של כל לקוחות הבנק אינם נמצאים בתוך האינטרנט וחשופים לכולם. ע"י האינטראנט אני הופך את המחשב האישי שלי למסוף אל המחשבים הארגוניים המרכזיים. האינטראנט זה רשת פיזית.

7.מסחר אלקטרוני- EMARKETING
היום ניתן לקנות הכול באינטרנט. בארץ יש שימוש מועט מאוד בקניות דרך האינטרנט. היום האינטרנט מאפשר שהחברה תהיה במדינה אחת, המפעל שמייצר לחברה יהיה בארץ אחרת, המחשבים בארץ שונה. הכלכלה יכולה להשתנות כי השאלה היא האם הישראלים יקנו את המוצרים שלהם מחברה ישראלית או מחברה מחו"ל . העובדה שישראל חלשים בזה תגרום לנו שכל מה שהישראלים יקנו ירוויחו מזה ארצות אחרות ולא הכלכלה בישראל. מסה"כ עוגת המסחר העולמית יותר ויותר מהמסחר עובר להיות באינטרנט. המוצר שהכי נמכר באינטרנט בחו"ל היא אופנת נשים. כל דבר בארץ עולה יותר כי הוא אינו נמכר באינטרנט. המעדנייה הכי גדולה היום במנהטן היא באינטרנט, ללא חנות אחת, ואתה מקבל בשר הכי זול והכי טרי. יש היום קונדיטוריות בניו יורק שמגיעות בהזמנה אליך עד לוס אנג'לס. אתר ענק של מכירות באינטרנט- "אמזון"= AMAZON.

אבטחת מערכות מידע

המערכת מידע היא הלב הפועם של הארגון. אם תיפגע מערכת המידע הארגון יהיה בסכנה. ללא מערכת המידע יש לארגון בעיה. ולכן יש צורך לחשוב איך להגם על המערכת כדי הפגיעה תימנע או תהיה מינימאלית. ככל שארגון יותר תלוי במערכות המידע שלו מחיר הכישלון של המערכות הוא יותר גדול. ובמיוחד מאז שהאינטרנט נכנס והוסיף לאבטחה מימד נוסף. כל מנהל בארגון חייב לדאוג לאבטחת מערכת המידע שלו בארגון.
על מה אנחנו רוצים להגן?
על מה בעצם אני צריך לשים לב כאשר אני רוצה להגן על המערכת שלי?-
רציפות הפעולה- אני רוצה שהשירות שאני נותן או מקבל ממערכת המידע יהיה רציף. ללא הפסקות או נפילות.
חשאיות- בתוך מערכת המידע יש לי מידע שאני רוצה להגן עליו, אני לא רוצה שהמידע שיש לי יהפוך לנחלת הכלל. כל ארגון רוצה להגן על מערכות המידע שלו עקב מידע שונה ומגוון אשר קיים אצלו. מידע נוסף שיש בארגון עקב השימוש באינטרנט הוא מידע על לקוחות החברה .
אמינות המערכת- אמינות המערכת הכוונה היא שהמערכת תעשה מה שהיא אמורה לעשות ושלא תעשה משהו אחר. גם אם אדם משנה משהו בנתונים הנמצאים במערכת הוא פוגע באמינות המערכת. מכיוון שהנתונים אינם נכונים .

הפגיעות הקיימות למערכת המידע

נזקים תאונתיים- כל הבעיות שמקורם תופעות טבע. לדוגמא-
ברק- ברק יכול לפגוע במערכת הזנת החשמל של המערכת מידע. ברק שיפגע בחשמל עלול לפגוע ברכיבים בתוך המחשב.
יציבות החשמל- במקרה של הפסקת חשמל. אי יציבות יכולה לפגוע ברכיבי העדינים של המחשב.
הפסקה באספקת החשמל- ע"י חברת החשמל או סתם בן אדם שעשה קצר וכדומה.
מים- מחשבים לא כל כך אוהבים מים. יש לנו מספיק דליפות מצינורות או פריצה של מים או כניסה של גשם.
אש- שריפה יכולה לכלות מחשבים. חשוב להבין שמחשבים הם כל כך רגישים שגם אם הבניין הסמוך אל המחשבים נשרף הפייח יכול להרוס את המחשב.
משהו נופל על המחשב.
מכרסמים כמו חולדות וכדומה יכולים לפגוע בציוד המחשבים.
רעידת אדמה
נזקים בזדון- נזקים שאנשים עושים אותם בכוונה לפגוע. כמו "האקרים" או גונבי מחשבים. כמו וירוסים. הרבה מהנזקים היום הם נזקים בזדון .
מאז כניסת האינטרנט הנזקים הם קשים יותר מכיוון שניתן להגיע למערכת מידע של הארגון מרחוק. בלי לצאת מהבית. יש אנשים שיושבים ומפתחים וירוסים ושולחים אותם בלי לדעת לאן הם יגיעו וללא קבלת רווח. לכתוב ווירוס זו עבירה פלילית. אך בכל זאת אנשים עושים זאת. עד היום יש אנשים שיושבים בכלא בארה"ב על כתיבת ווירוסים ושליחתם. זו בעיה שחשיבותה הולכת וגדלה במערכות המידע והיא הגדילה את יכולתה בגלל היכולת לגלוש מרחוק.
טעויות אנוש- יש המון טעויות אנוש של עובדים בארגון אשר יכולים לפגוע במערכת.

5 מתקפות –

מתקפה ראשונה- ווירוסים: "קוד זדוני" קוד= תוכנה. הכוונה תוכנות שמזיקות. אנשים רעים עושים קוד \ תוכנות שהוא נועד להזיק. כל ווירוס זה קוד זדוני. אבל לא כל קוד זדוני זה ווירוס. רק קוד זדוני שנדבק ועובר ממחשב למחשב הוא ווירוס. זו בעצם תוכנה שעוברת ממחשב למחשב. הוירוסים היו לפי האינטרנט. פעם הם היו עוברים ע"י דיסקט. הווירוס תלוי בכישרון שיש למתכנת של הווירוס ובמידת המופרעות של הבן אדם, ככל שהוא יותר מופרע ומוכשר הווירוס חמור יותר. הווירוס הראשון ששיגע את העולם נקרא – "ווירוס פינג פונג". אתה יושב על המחשב ופתאום מתחיל לקפוץ על המסך כדור פינג פונג . אך מאז הווירוסים נהיו גרועים יותר. ווירוס לדוגמא- ווירוס שנכנס ל-"מסמכים שלי" מוחק הכול והולך. יש ווירוסים שיכולים פשוט לשנות נתונים בכל טבלאות אקסל שלך על המחשב ואתה לא תשים לב. ועוד סוגים שונים של ווירוסים גרועים יותר. הווירוס מגיע אליך לפעמים דרך המיילים, זה יכול להיות רשום כאילו מחבר שלך. ברגע שפתחת את המייל הווירוס נכנס למחשב שלך ושולח ממך מכתב לכל החברים שלך במייל עם הווירוס. ובמקביל הוא עושה צירוף קובץ מהמחשב האישי שלי לכל החברים שהמייל נשלח אליהם. זו תופעה קשה. אם כי היום ברמה של החברות שולטים במידה מסוימת באמצעות תוכנות הגנה.
מתקפה שנייה- DOS DENIAL of SERVICE = בעברית מניעת שירות. היום היא אחד האיומים היותר קשים שיש. הרעיון במתקפה הזאת זה לא לחדור לך למערכת ולא להרוס לך את המערכת אלא להביא לשיתוק המערכת ע"י התערבות חיצונית ע"י כך שמעמיסים את אותה מערכת שאנו רוצים להזיק לה. לפני בערך 3 שנים היה אירוע מקונן- אירוע זה ידוע בשם המתקפה על אסטוניה, אסטוניה זו מדינה קטנה שהייתה פעם חלק מברית המועצות. מדינה קטנטנה. שלדעתי היום היא אחת המדינות האינטרנטית ביות בעולם, מדינה מאוד מתקדמת בתחום האינטרנט. במלחמת העולם השנייה היא נכבשה ע"י הנאצים, ולקראת סוף המלחמה הכוחות הסובייטים כבשו את המדינה הזאת מידי הנאצים והיא הפכה לחלק מברית המועצות. בעת הכיבוש הסובייטים בנו מצבה של ההרוגים הנאצים במרכז העיר. בינתיים התפרקה ברית המועצות, אסטוניה הפכה לחלק מהשוק האירופאי. והם החליטו להוציא את המצבה עם כל העצמות והעבירו את זה מהעיר המרכזית. והרוסים נעלבו, עקב כך התחילה מתקפה על אסטוניה ובמשך שבועיים המדינה הזאת שותקה. חלק גדול חושבים שמי שאחראי על זה היא רוסיה. הם גרמו לכך שכל אתרי האינטרנט ומערכות המידע באסטוניה ישותקו. ולפי העיתונות הזרה בזמן המתקפה הגיעו לשם המון מומחים כדי ללמוד על המתקפות האלה. המון קיים חשש שניתן לשתק מדינה שלמה לאחר המתקפה באסטוניה.
איך זה קורה? קיים אתר ממשלתי באסטוניה שביום רגיל כאלף אזרחים נכנסים לאתר זה. בזמן המתקפה נכנסו בכל דקה 2000 כניסות לתוך האתר הזה. האתר הזה והמערכת שלו קורסת. המערכת בעצמם מוכנה למספר מסוים של כניסות ביום. אך היא אינה מוכנה להכיל בתוכה 2000 כניסות כל דקה ולכן היא קורסת. איך מביאים ל2000 כניסות לדקה לאתר אחד? עושים זאת באמצעות טכניקה של השתלטות מרחוק על מחשבים. קיימת אפשרות שמישהו יכנס מרחוק למחשב של כל אחד מאיתנו וישתיל בתוך החשב שלנו תוכנה שמאותו רגע הוא שולט מרחוק במחשב של X. ע"י ההשתלטות הזאת הוא יכול להפעיל 10000 מחשבים במקביל ויותר כאשר הוא שולט עליהם מרחוק הוא יכול לגרום להם לעשות כל פעולה שירצה. להשתלטות הזאת קוראים BOTNET. בעקבות המתקפה הזאת הFBI האמריקאי הקים יחידה מיוחדת לטיפול בסוגיה הזאת. הם שלחו לאזרחים אשר מעוניינים ,ע"י פרסומות, תוכנה שמוחקת את תוכנת הBOTNET. וע"י כך זיהו כמיליון תוכנות BOTNET. אך זה עדיין לא עוזר כי גם אם מחקתי ניתן לעשות לי שוב BOTNET. תוכנת BOTNET ניתן להעביר ע"י ווירוסים בעזרת האימייל.
האקר – זה מישהו שחייב להיות מצויד בידע טכנולוגי רב, הבנה באינטרנט, מערכות אבטחה, ובסיסי נתונים וכן הלאה. והוא יודע לפרוץ למערכות מידע של חברה אחרת. האקרים פועלים כל יום בכל מיני כיוונים ובכל מיני מקומות ממחשב רחוק ע"י השתלטות על מחשב אחר. הועיל וכל הארגונים מחברים את האינטראנט לאינטרנט ניתן להיכנס למערכת ידע של ארגון דרך האינטרנט. ההאקר הישראלי המפורסם ביותר הוא ה"אנלייזר" הוא בחור מהשרון, מביתו הצנוע ישב ופרץ למחשבים של הפנטגון, כל זה בגיל 17. הוא נעצר ונחקר ע"י ארה"ב בשיתוף משטרת ישראל. זו עבירה פלילית להיכנס למחשב של אחר. דנו את הבחור הזה לכמה שנות מאסר הוא ריצה את עונשו והשתחרר. כיום הוא יושב בכלא בקנדה. במשך חודשים הוא היה תחת מעקב צוד בקנדה, ובקנדה הם פרצו למערכות המידע של הרבה בנקים והוציאו את כרטיסי האשראי + הקודים של כרטיסי האשראי ומכרו את השכפולים הללו דרך האינטרנט. אך הוא נתפס על כך. עוד סיפור- לפני חודש האקרים פרצו לחברת סוני למערכת מידע שבה יש 100 מיליון לקוחות של סוני , הם הוציאו את כל הפרטים של החברה, עקב כך סוני השביתה את המערכת שלה ל6 שבועות. הנזק של סוני הוא רב מאוד מאירוע זה. ההאקרים עוד לא נתפסו על מקרה זה.
רוגלה- מהמילה "ריגול" . מהמילה SPY WERE. רוגלה זו תוכנה שאם מישהו מפתח אותה ושותל את זה אצלך במחשב הוא יכול לראות את כל מה שיש לך במחשב. ריגול אינו נעשה ע"י וירוס מכיוון שווירוס ניתן לעלות עליך ואז אינך חסוי, ובווירוס אתה יכול להגיע להמון אנשים אך במקרה של ריגול אין לך אינטרס לראות מחשבים רבים אלא רק מחשב שיש לי אינטרס לראות את המחשב שלו.
מקרה שקרה- זוג ישראלי שהגיע למשרד חקירות הציע להם מידע על הלקוחות של המתחרים שלהם בתשלום. אותו משרד חקירות הציע מידע לחברות שונות וגדולות על המתחרים שלהם. אך לאט לאט הסיפור התגלה מכיוון שגופים שונים הגיעו למשטרה המשטרה חיברה את הנתונים אך הזוג הספיק לברוח ללונדון. הזוג הוסגרו לישראל. משפטם לא נגמר עד היום, וכל זמן המשפט הזוג נמצא בכלא. כל משרדי החקירות נסגרו. והחברות שקנו את המידע לא נעצרו מכיוון שלא היה ניתן להוכיח שהם לא יגעו שהמידע הושג בדרך לא חוקית.
PHISHING- בעברית "גניבת זהות". כלומר מישהו יכול להתחזות אליך ולעשות פעילויות במקומך. למשל ביצוע פעולות בחשבון בנק דרך האינטרנט. אם מישהו ידע את השם והסיסמא שלכם בבנק הוא יכול להיכנס למערכת בבנק ולגנוב מהמערכת בשמו של הזהות הגנובה. כל הבנקים הישראלים נפגעו במתקפות פישינג. ולכן היום בנקים לא מבקשים סיסמא דרך המייל מהלקוח.
מקרה חדש- הלקוחות קיבלו מייל מהבנק אך בעצם המייל הוא מפישינג. במייל רשום לו –"לאחרונה יש הרבה פישינג ולכן כדי להיות מוגן עליך להוריד תוכנה למחשב האישי שלו. וכדי להפעיל את התוכנה אתה צריך להכניס את השם והסיסמא". באותו יום אותם האקרים ניקו כ5000 חשבונות.